<h1>סידור רש"י סימן תל"ג</h1>
<h2>דף ו.</h2>
פיטום הקטורת כיצד כו', ברייתא היא בכריתות בפרק [קמא] [וכן בירושלמי יומא פ"ד ה"ה] הקטורת הצרי והצפורן וכו', עד שאין מכניסין מי רגלים מפני הכבוד, ועוד ברייתא שנוייה שם תנו רבנן הקטורת היתה נעשה שלש מאות וששים ושמונה מנה, שלש מאות וששים וחמשה כמניין ימות החמה כו', אלא המסדר שתיקן לאומרו בכל ערב פסקו ושנו בעניין זה. פיטום הקטורת כיצד שלש מאות וששים וחמשה מנה כמניין ימות החמה, ושלשה שהיה מוסיף ביום הכפורים, ומחזירין למכתשת ונוטלין הימנו מלא חפניו, כדי לקיים בו דקה מן הדקה. אלו הן הסמנין צרי צפורן לבונה חלבנה משקל שבעים שבעים מנה, מור וכרכום שיבולת נרד וקציעה משקל ששה עשר על ששה עשר מנה, הקושט שנים עשר, וקילופה שלשה, קנמון תשעה, בורית כרשינה תשעה קבין, מלח סדומית רובע הקב, מעלה עשן כל שהוא, ר' נתן אומר אף כיפת הירדן כל שהוא, יין קפריסין מביא יין ישן, בורית כרשינה למה היא באה, ששפין בה את הצפורן, כדי שתהא נאה, ויין קפריסין למה היא באה ששורין בה את הצרי כדי שתהא עזה, והלא מי רגלים יפין לה, אלא שאין מכניסין מי רגלים בעזרה מפני הכבוד, וכשהוא שוחק אומר היטב הדק היטב לפי שהקול יפה לבשמים, פיטמה לחצאין כשירה לשליש ולרביע לא שמענו, ר' יהודה אומר אם כמדתה כשירה, חסר בה מכל (מקום) סימן וסימן, או שלא נתן לתוכה מעלה עשן כל שהוא, או שחיסר מכל סממניה חייב מיתה, אמר ר' זעירא משום הכנסה יתירה. תני בר קפרא אחת לששים או אחת לשבעים שנה היתה ב[א]ה חצאין של שיריים. תני בר קפרא אילו היה נותן בה כיתות של דבש לא היה אדם יכול לעמוד בה לפני ריחו, אלא שאמרה תורה כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' (ויקרא ב' י"א).
